מלאכות היד

בית ספר ולדורף הרדוף נותן משמעות רבה לעיסוק במלאכות היד השונות. המלאכות מובאות כחלק חשוב וחיוני במערכת הלימוד, תוך כדי התאמה לכשרים ולתודעה המתפתחת של הילד בגילאים השונים. התאמה זו מתייחסת לחומרים השונים אתם עובדים, אופי העבודה, מטרתה, האווירה בשעת העבודה, אופי ההנחיה על-ידי המורה ועוד.
כאשר עסוק הילד במלאכה כל שהיא הוא שוקע למעין "תרדמה" של תודעה, הוא צולל לתוך מצב שבו פעילים האינסטינקטים, תהליכי הגוף וכל הקשור לצד הלא מודע של הקיום. העבודה במלאכות היד – כל אחת מכיוון מעט שונה – מביאה את האדם למישור לא מודע זה של הווייתו. בתוך מישור זה עובד האדם עם כוחות שונים לגמרי ואף מנוגדים לכוחות התודעה והחשיבה. הכוח, פעילות השרירים, היכולת להוציא משהו אל הפועל, כוחות העיצוב, כל אלה באים כאן לידי ביטוי. זהו מישור התחנכותי לא פחות חשוב, ולעיתים אף הרבה יותר מהמישור החשיבתי.
הנטייה של התרבות והחינוך כיום הנה להעלות על נס את הצד המודע, הקוגניטיבי ולזנוח כמעט כליל את הצדדים הלא מודעים, המעשיים. הרבה נכתב על החינוך והפיתוח של החשיבה, על תהליכי ההבנה והתודעה, אך מעט מאד מתייחסים לחינוך והטיפוח של הצדדים הלא מודעים של הילדים. מעט מאד נכתב על הכשרת הגפיים לעשייה ועבודה, על דרך ההתחנכות של מלאכות היד.
בחינוך המודרני קיימת נטייה להדגיש ולעודד בעיקר את הצד החשיבתי, והצד של העשייה והפעילות נדחק לעיתים לגמרי לשוליים. כמו כן נוצר קשר לא נכון ומזיק בין מלאכות היד והכשרה מקצועית לתלמידים בעלי יכולות קוגניטיביות נמוכות. כך נוצר מצב שהתלמידים המוכשרים (בתחומי החשיבה) לא עוסקים בד"כ בצורה רצינית במלאכות. רק הפחות מוכשרים עוסקים בתחומים אלה, וזאת מתוך ההנחה, שהם ממילא אינם מסוגלים ליותר מכך… לפחות שיזכו למקצוע. זו היא טעות גדולה, שמאחוריה עומדת תפיסת עולם שגויה. כך יצרנו מערכת חינוכית, בה לחלק גדול מהמהות האנושית אין מקום כלל. האדם מראשו ומטה אינו מקבל כל התייחסות בבתי הספר שלנו.
בשנותיו הראשונות מהווה הילד מעין ישות של עשייה ופעילות, מלאת כוחות חיים ותנועה. הוא עובד ללא הרף – בצורה לגמרי לא מודעת כמובן – על התנועה, ההזדקפות, ההליכה, פיתוח גופו דרך משחקים ומגע עם חומרי העולם וכו'. האופן בו הוא ימצה שלב זה ישתקף אחר-כך בכל המערך הרגשי של ישותו ובצורת חשיבתו. פעילותו ומעשיו עד גיל ההתבגרות ולמעשה עד סיום בית הספר משמעותיים לא רק לשם עצמם, אלא עבור כל חייו בהמשך. בבית הספר ולדורף הרדוף מקדישים לכן לא פחות זמן ומאמץ לתחומים הללו מאשר לתחומי החשיבה והתודעה.
השאלה של חינוך ולדורף הנה, כיצד נתן להביא את מלאכות היד לא כמשהו נוסטלגי, ולא כהכשרה מקצועית לתלמידים הפחות מוכשרים, אלא ככוח מעצב אישיות. כמישור של עשייה ומלאכה שמהווה בסיס לחיי נפש וחשיבה בריאים והרמוניים. כעוד אמצעי ליצירת חינוך אנושי הפונה לאדם השלם.
אולי בכך יכול חינוך זה לתרום משהו גם לבעיות החינוך הבוערות: השעמום, חוסר הקשר לתכני הלימוד, האלימות, הניכור ועוד.

מתוך גישה זו אפשר לתאר באופן כללי את מלאכות היד בהן מתנסה כל ילד במהלך שנות בית הספר ולדורף בהרדוף:

כיתות א' – ב':
סריגה בשתי מסרגות
תפירה פשוטה

כיתה ג':
סריגה במסרגה אחת
תהליכים שלמים של בעלי מלאכה שונים: מהצמר אל הסוודר,
מהחלב אל הגבינה, מהחיטה ללחם ועוד…

כיתה ד':
תפירה, רקמה, רקמת איקסים ועוד.

כיתות א' – ד':
העבודה הנה עם חומרים רכים. העבודה בעלת אופי ריתמי, עם חזרות וריתמוסים קבועים. הידיים עצמן הנם כלי העבודה, עדיין אין שימוש בכלי עבודה חיצוניים. בעיקר עבודה על פרויקטים דו- מימדיים.

כיתה ה':
סריגה בחמש אצבעות, כפפות, גרביים וכו' המשך תפירה
עבודה בעץ, גילוף ויצירת כלים פשוטים ושימושיים.
השימוש בכלים פשוטים: סכין, גרזן, משור, פצירה…

כיתה ו':
תפירה של בובות, חיות מבד ועוד
עבודה בעץ בעיקר סביב נושא החיות.
התחלת עבודה על שולחן נגרים עם מפסלות ומקבת.

כיתה ז':
תפירה של בגדים שונים, עדיין ביד
עבודה בעץ על צעצועים שונים בעלי אלמנט מכני פשוט.

כיתה ח':
תפירה במכונה של בגדים או דברים שימושיים אחרים
תדמיתנות: תכנון ועיצוב של בגדים.
עבודה בעץ על פרויקטים מסובכים יותר עם יוזמה עצמית.

כיתות ה' – ח':
מעבר לחומרים קשים יותר, בעיקר עץ. עבודה ריתמית על פרויקטים תלת- מימדיים.

תיכון, כיתות ט' – י"ב:
מעבר לפרויקטים ונושאים יותר טכניים, עם מחשבה על יעילות, קו יצור וכו'. המלאכות דורשות כבר כוח רב אך גם עדינות ורגישות רבה. מעבר לחומרים יותר קשים לעיצוב: ברזל, מתכות, בטון ועוד.
סדנאות מלאכה בתחומים: נפחות, נחושת, תכשיטנות, קדרות, תפירה, עבודה בעור, כריכת ספרים, קליעת סלים, עבודה בבטון ונגרות.
כל תלמיד/ה בתיכון יכול/ה להגיע ליצירת:

  • סלים מנצרים, בסגנונות שונים ובצבעים.
  • כלים שונים בעבודה על האבניים: קערות, כוסות, אגרטלים, צלחות ועוד.
  • כלים שונים מנחושת: מנורות, פמוטים, קופסאות, קנקנים וכו'
  • תכשיטים ממתכות שונות.
  • מוצרי עור שונים: סנדלים, נעליים, תיקים, ארנקים ועוד.
  • מוצרי נפחות שונים: מתלים, כלי עבודה, רהיטים וכו'
  • כריכה אומנותית של ספרים.
  • מוצרי נגרות אומנותיים.
  • תפירה בגדים שונים בתכנון ועיצוב עצמי.