האומנות

כבר בראשית המאה, עם יסוד בית הספר ולדורף הראשון, אמר שטיינר (מיסד חינוך ולדורף) שוב ושוב שחינוך ולדורף צריך: "להפוך את החינוך וההוראה לאומנות – לאומנות החינוך". זוהי אכן שאיפתו של כל בית ספר ולדורף להפוך את כל הנעשה בתחום בית הספר לאומנות: אומנות שהיא חינוך וחינוך שהוא אומנות. כל שיעור, כל תקופת לימוד, כל יום הלימודים, אירועי בית-הספר וכל הנחווה במסגרתו אמורים להפוך ולהיות חוויה אומנותית מלאת חיים.
שאיפה זו מוצאת את ביטויה בכך, שהאומנות בבית הספר בהרדוף אינה מבודדת לשיעורי אומנות בלבד. ישנם אכן גם שיעורים ממוקדים לתחומי אומנות שונים, אולם בכך לא מתמצא החינוך לאומנות בבית הספר. כאמור האומנות צריכה לזרום ולהפרות כל שיעור ושיעור. כך, שכמעט בכל תקופת לימוד ובכל תחום נעשה שימוש באמצעים אומנותיים שונים בתוך התהליך הלימודי וכחלק ממנו. הציור והרישום, השירה והמוזיקה, הדרמה, הדקלום, התנועה והריקוד כל אלה מהווים חלק בלתי נפרד מתהליכי הלימוד בבית הספר. האומנות הופכת כך לחלק מהתהליך הלימודי, מפרה אותו ונותנת לו מהשראתה.
כמובן שיש כבר מהכיתות הנמוכות של בית-הספר היסודי מקום לשיעורים ספציפיים בכל התחומים האומנותיים שהוזכרו לעיל. בשיעורים אלה לומדים הילדים את הכלים והחומרים של תחומי האומנות השונים, מתנסים בהם ויוצרים בהם באופן חופשי. אולם כאמור כל תחומי האומנות צריכים בסופו של דבר לחדור את תחומי הדעת והלימוד. כך שההוראה עצמה הופכת לאומנות – אומנות ההוראה.
המשמעות הרבה שמיוחסת בחינוך ולדורף לאלמנט האומנותי באה גם לידי ביטוי בהכשרת המורים לחינוך זה. הכשרה זו אינה רק הכשרה עיונית, בה  רוכש המועמד להוראה ידע רב ככל האפשר אודות החינוך ואמצעי הוראה שונים. אחד הדברים המרכזיים בהכשרת מורים לחינוך ולדורף הנו ההתפתחות הפנימית שעובר האדם. להתפתחות זו מישורים רבים, והמישור האומנותי הוא אחד החשובים ביותר. לאומנות בהכשרת מורים של חינוך ולדורף מקום מרכזי, שכן דרכה ובאמצעותה משתנה האדם ומתפתח. אין הכוונה שכל מורה יהיה אומן בכל תחומי האומנות, אלא כאמור, שהמורה לעתיד יעבור דרך שטחי אומנות רבים ומגוונים תהליכים עמוקים ובעלי משמעות. כך עוברים הסטודנטים הכשרה עמוקה ואינטנסיבית בציור ורישום, תנועה ומשחק, דקלום ודרמה ומוזיקה. הכשרה זו נותנת למורה אחר-כך גם כלים לעבודה אומנותית ומלאת חיים בתחומי המקצוע השונים.
לאומנות אם כן מקום בעל משקל רב בבית הספר בהרדוף. משקל זה מקבל דגש רב עוד יותר בכיתות בית הספר היסודי – א' עד ז',ח'. בגיל זה רואה חינוך ולדורף (מתוך תפיסתו ההתפתחותית) את מירב המשמעות לפיתוח כוחות הרגש והדמיון אצל הילד. עולמו הפנימי של הילד מתעצב בתקופה זו. לכן מכוונים בבית ספר ולדורף הרדוף את כל המאמצים בכיתות אלו לעבודה אומנותית. כל נושא לימודי, כל תחום דעת, כל שיעור וכל תקופת לימוד מכוונים קודם כל למישור האומנותי- אסתטי. הביטוי האומנותי בצבע ובצורה, השירה והמוזיקה וכך כל ממד אומנותי אחר חשובים בחינוך ולדורף לאין ארוך מיכולת הקריאה, מההישגים בחשבון וכיו"ב. דרך תהליכי האומנות מגיעים לבסוף גם להישגים לימודיים, אולם נפש שלא קיבלה מזון אומנותי מלא חיים ודמיון בגיל זה כבר לא תוכל בקלות לפצות עצמה על כך.